ועדות שחרורים  - ועדת שליש

חוק שחרור ממאסר על תנאי התשס"א -2001 קובע כי אסיר שריצה שני שליש מתקופת מאסרו כאשר זו עולה על שישה חודשי מאסר, זכאי להגיש בקשה לשחרור מוקדם על תנאי. בקשה כזו נידונה בהרכב הנקרא ועדת שחרורים, או בכינוי, "ועדת שליש".

הרכב ועדת שחרורים רגילה הוא שופט, או שופט בדימוס, שני נציגי ציבור בעלי ניסיון בקרימינולוגיה, סוציולוגיה או תחומים דומים וכן, נציג שב"ס לצורך מתן חוות דעת על התנהגותו של האסיר במאסר, כאשר הוא אינו בעל זכות הצבעה. הועדות דנות בהרכב רגיל בכל בקשות האסירים למעט כאלה שנשפטו לתקופות מאסר ארוכות וריצו כבר למעלה מ-25 שנות מאסר. בקשות כאלה נדונות בפני ועדת שחרורים בהרכב מיוחד שימנה שופט עליון, שני נציגי ציבור בעלי ניסיון רב יותר מאשר בהרכב הרגיל, וכן, נציג שב"ס.

התנאי הראשון אשר לשקילת בקשתו של האסיר היא העדר מסוכנות, כלומר, אם שחרורו המוקדם של האסיר עלול לפגוע בביטחון הציבור, ובנוסף, יילקחו בחשבון גם מידת חומרתה של העבירה והתנהגותו של האסיר במהלך ריצוי עונשו - "התנהגות טובה". בנוסף נבדק אם כנגד האסיר המבקש עומדים כתבי אישום חדשים, עברו הפלילי והאם כבר השתחרר בעבר בשחרור מוקדם על תנאי, או אם הוענקה לו בעבר הקלה בעונש מטעם נשיא המדינה. בנוסף, בועדת השחרורים נשקלים שיקולים נוספים, כגון: התייחסותו של האסיר לעבירה שעבר, אם האסיר עבר טיפול במהלך מאסרו, התנהגותו של האסיר בתקופת המאסר לרבות עבירות משמעת ומידע מודיעיני.

בעקרון, ניתן לומר כי ככל שהאסיר שעברו הפלילי של האסיר אינו "כבד" וככל שהוא מראה כי נקט בצעדים אפקטיביים לשיקום, ורצון כנה להשתקם, תגבור האהדה לעניינו מצדה של ועדת השחרורים. כך גם במקרה בו לאסיר הייתה בעבר בעיית התמכרות לסמים והוא הצליח להגמל מהם במאסרו.

חשוב לדעת כי הרשות לשיקום האסיר - רש"א, מצרפת לבקשת האסיר לשחרור מוקדם חוות דעת בעניינו, מעין תסקיר. בחוות דעת זו, קובעת רש"א למעשה את עמדתה באשר למידת התאמתו של האסיר לתכנית שיקום. וועדות השחרורים מייחסות משקל רב לחוות הדעת של רש"א וחוות דעת חיובית עשוייה להוות לעיתים שיקול מכריע בהחלטותיה של ועדת השחרורים. במקרה של עבירות מין נדרשת גם חוות דעת נפשית של השב"ס. ועדת השחרורים שוקלת את החלטתה גם לנוכח תוכניותיו של האסיר לתקופת השחרור המוקדם, ובמרבית המקרים, יש צורך בהצגת תוכנית טיפול ותעסוקה לתקופת השחרור המוקדם.
 

ניתן להגיש בקשה לועדת שחרורים אחת לשישה חודשים ולכן במקרה והבקשה נדחתה, יש להמתין שישה חודשים לפני הגשת בקשה נוספת.

על עורך דין פלילי המייצג בועדות שחרורים להקפיד ולהציג את טיעוניו של האסיר בפירוט וכן להציג את מכלול הנסיבות תוך שימת דגש על הנסיבות והנתונים התומכים בשחרור המוקדם.
 

בניגוד לעבר, ועדות השחרורים כיום לא ממהרות "להוריד שליש על התנהגות טובה" ובנוסף לעמידה על כל הפרמטרים המוזכרים, על מנת למקסם את סיכויי העתירה, על עו"ד פלילי הפועל למען לקוחו בועדת שחרורים, להכין גם תכנית שיקום לקליטתו של האסיר בצורה אופטימלית בחברה, בין עם במסגרת הרשות לשיקום האסיר או במסגרת פרטית, על מנת שהועדה תיטה לנכות לאסיר את תקופת השליש המבוקשת.